לימוד על כובד, כוח הכבידה, ו'כוח הכבוד'

משה פלדנקרייז ב'פרקים בשיטתי'- אומר כי ההבחנה בין ה'עצמי' לעולם החיצון אינה דבר נתון ושלם, כי אם פונקציה מתפתחת הנבנית באמצעות החושים, וכי ידיעת עצמנו עיקרה בהכרת הגוף על כיווניו (מה שנקרא אוריינטציה גופנית- אשר אותה מתרגלים בשיטתו). לדבריו:

"אנו גדלים וחיים בשדה כוח המשיכה ומשום כך למעשה אין אנו חשים בו ועלינו ללמוד על קיומו".

מוצרי הכובד למעשה מלמדים אותנו על כוח הכבידה, מאפשרים לנו לזהות את עצמינו במרחב.

כמו כן, הכובד מאפשר לנו להרפות מאחיזות להן אנו לא ערים או כאשר כמו לא 'מאמינים' להחזקה של הכבידה.

מהמחקר בריפוי בעיסוק למדים כי כובד הינו גירוי למערכת החישה העמוקה ונקרא 'פרופריוספציה'. שרינגטון, (נויירופיזיולוג, 1890) הגדיר את הפרוריוספציה כחוש השישי הסודי שלנו :

אותה זרימה תחושתית רצופה אך לא מודעת בחלקי הגוף המצויים בתנועה (שרירים גידים מפרקים) - שמאפשרת בקרה וויסות רצופים של התנועה, המיקום, והטונוס, אך בדרך שאין אנו ערים לה בשל היותה אוטומטית ולא מודעת.

מערכת החישה הפנימית נותנת לגוף מידע על עצמו וכוללת בתוכה כמה חושים: החוש הטקטילי (מגע) , החוש הווסטיבולרי (שיווי המשקל) - חוש האיזון, נותן אינדיקציה על מיקום הגוף ביחס לכוח המשיכה. החוש הקינסתטי (חוש הגוף בתנועה) - חוש התנועה והתאוצה, הנותן אינדיקציה על תאוצת הגוף וכיוונה במרחב, וכן, חוש הטמפרטורה המספק מידע על חום , וחוש הכאב.

אם כן, עלינו למעשה ללמוד לזהות את הגוף שלנו ואת מיקומו במרחב, ואין זה מובן בכלל שנדור בו באופן תחושתי. לימוד הזיהוי והכרת הגוף מתחיל אולי כבר ברחם, בעת היותנו עטופים בתוך מים. הלימוד ממשיך בהחזקה ההורית אשר מדובר בה רבות בחשיבותה לביטחון הנפשי של התינוק בספר 'עקרון הרצף' של ג'ין לידלדוף. הביטחון הקיומי הזה שאנחנו מוחזקים נרשם אמנם בגוף בתקופה הראשונית, ואולם עלינו לטפח חוויה זו ככל שאנחנו מתרחקים בשנים מההחזקה ההורית.

כדברי משה פלדנקרייז הנ"ל: יש קרקע וכוח כבידה המופעל עלינו אליה כל הזמן, ועם זאת איננו ערים לכך. ועלינו ללמוד על כך בחוויות שונות של הישענות וכבידה.

באופן דומה, ניתן להתייחס למה שנקרא בתורה 'כוח הכבוד', כינוי לקב"ה. איננו חשים בו בעולם הנפרד הזה, אך אם ניתן לעצמינו להישען עליו, נוכל לאט לאט להבין שניתן לשחרר ולסמוך.

אני מאמינה שלימוד פיזי מקדם אותנו במישור הרגשי והרוחני, ואם ניתן לעצמנו לשקוע לבטוח לסמוך ולהרגיש מוחזק בעזרת כריות העננים -אני מקווה שההרפיה תיקח אותנו עד ל'ענני הכבוד' (: